תל אביבית אמיתית 

היא כל כך תל אביבית.

ממש לפי הספר.

​

בפינה קסומה ושקטה בלב העיר,

מרחק פסיעה מכל מה שחשוב,

חוף הים, השדרה,

ובית הקפה השכונתי.

​

כלפי חוץ מעטפת של בניין ישן,

אבל מבפנים המון נשמה,

של מי שכבר עברה לא מעט,

ולא טורחת להסתיר את זה.

​

והוא, לקוח קלאסי,

בדיוק לתל אביבית הזו.

כבר מדמיין את הפינה שלו,

ורוצה אותה מתאימה אליו, אליהם.

הוא וטובי הכלב,

שניים שהם אחד.

​

והיא, שמתאימה היום,

גם צריכה להיות גמישה בעתיד,

שתשתנה ביחד איתו.

​

הקשבתי לחזון, ללוח ההשראה,

כי כזה הוא, הגיע מוכן,

עם רשימות מסודרות וברורות,

שרטט את הדמות שלה.

ויחד, בשיתוף פעולה מעולה,

תפרנו ביחד את החליפה.

​

חומרים טבעיים,

גוונים רגועים.

בסיס שקט של טרצו,

נגיעות של אריחים מאויירים,

מכניסים צבע ועניין.

​

המרפסת שהייתה מסוגרת בתריסי פלסטיק,

נפתחה ודרכה נכנס אור טבעי פנימה.

טבולה בירוק,

פינה אינטימית ושקטה.

​

והירוק הזה לא נשאר רק בחוץ,

ממשיך גם בתוך הבית,

צמחייה נשפכת מונחת על אלמנט מתכת,

אלמנט שתלוי מהתקרה,

מותח עוד קצת את הגובה של הדירה,

מפריד בין המטבח לסלון.

​

המטבח, לא סטנדרטי,

קטן אבל שובב.

ממשיך כאלמנט אחד לסלון,

הופך לאי ישיבה, לשידת טלויזיה,

וגם לשולחן עבודה.

​

כל הפונקציות נמצאות במקום אחד,

60 מ"ר שהם בית שלם.

​

צילום:  נגה שחם פורת